מטופלים רבים המחפשים פתרון לכאבי מפרקים כרוניים נתקלים בשני מונחים דומים לכאורה: זריקות אורטוקין וזריקות PRP. שתי השיטות מבוססות על דמו של המטופל עצמו, שתיהן נחשבות לטיפול ביולוגי שמרני מתקדם, ושתיהן נועדו לחסוך מהמטופל ניתוח מיותר – אך מדובר בשני מנגנונים שונים לחלוטין מבחינה מדעית.
ההבדל בין השיטות אינו טכני בלבד, הוא קובע לאיזה מטופל ולאיזו בעיה מתאימה כל שיטה. במאמר זה נסביר בשפה פשוטה איך פועלת כל שיטה, מה אומרים המחקרים העדכניים, ומתי דר' נועם רשף, מומחה לפציעות ספורט וניתוחים ארתרוסקופיים, ממליץ על כל אחת מהן.
מהן זריקות אורטוקין ואיך הן מיוצרות
אורטוקין (Orthokine), הידוע גם בשמו המדעי "סרום מועשר אוטולוגי" (Autologous Conditioned Serum – ACS), הוא טיפול שפותח בגרמניה בתחילת שנות ה-2000 על ידי החוקרים יוליו ריינקה ופיטר וולינג, ואושר לשימוש קליני כבר בשנת 2003. בתהליך הייצור נלקחת דגימת דם מהמטופל, אך בניגוד לטיפולים ביולוגיים אחרים, הדם עובר חימום ודגירה עם כדוריות זכוכית מיוחדות. תהליך זה מגרה את תאי הדם הלבנים לייצר בכמות גדולה חלבון בשם אנטגוניסט לקולטן IL-1, הנקרא בקיצור IL-1Ra. מדובר בחומר טבעי שתפקידו לחסום את פעולת החלבון הדלקתי IL-1, שנחשב לאחד הגורמים המרכזיים לשחיקת סחוס ולכאב מפרקי כרוני.
מהי זריקת PRP ובמה היא שונה במנגנון הפעולה
PRP, או פלזמה עשירה בטסיות (Platelet-Rich Plasma), מיוצרת בתהליך שונה לגמרי. הדם עובר צנטריפוגה בלבד, ללא חימום, במטרה לרכז את הטסיות ואת גורמי הגדילה שהן מכילות. גורמי גדילה אלו מעודדים תיקון רקמות, בנייה מחדש של קולגן וריפוי מקומי. במילים אחרות, PRP פועל בעיקר כממריץ ריפוי אקטיבי, בעוד שאורטוקין פועל בעיקר כמדכא דלקת ממוקד.
ההבדל הזה מוסבר גם באנציקלופדיה Wikipedia, המציינת כי אורטוקין שונה מפרוצדורה דומה עם פלזמה עשירה בטסיות, שבה הטסיות הן המטרה במקום אנטגוניסט האינטרלויקין, וגם ש-PRP אינו מצריך חימום של הדם כפי שאורטוקין דורש
ההבדל המרכזי: דיכוי דלקת מול גירוי ריפוי
מחקר שפורסם בכתב העת Osteoarthritis and Cartilage הסביר כי בניגוד ל-PRP, המשקף בעיקר מתווכים שמקורם בטסיות הדם, אורטוקין מיוצר מדם מלא ולכן משקף גם אותות שמקורם בתאי דם לבנים ובמרכיבים נוספים בדם, מעבר לטסיות בלבד. משמעות הדבר היא שכל שיטה "מתמחה" בהיבט אחר של תהליך הריפוי: PRP מתאים יותר למצבים בהם נדרשת בנייה מחדש של רקמה, ואילו אורטוקין מתאים יותר למצבים בהם הדלקת הכרונית עצמה היא הבעיה המרכזית הגורמת לכאב.
איך נראה תהליך הטיפול בפועל
טיפול באורטוקין כולל בדרך כלל סדרה של הזרקות, לרוב שלוש עד שש זריקות הניתנות במרווחים של מספר ימים עד שבוע, כאשר כל מנה מבוססת על אותה דגימת דם ראשונית שעברה עיבוד ואוחסנה בהקפאה. זהו הבדל מעשי חשוב לעומת PRP, שם כל זריקה דורשת לרוב דגימת דם טרייה חדשה. תהליך העיבוד של אורטוקין אורך כיממה, ולכן הטיפול דורש תיאום מראש ותשתית מעבדתית מתאימה.
מתי מומלץ אורטוקין ומתי PRP – שיקולים קליניים
הבחירה בין השיטות אינה שרירותית אלא נגזרת ממנגנון הבעיה. במצבים של שחיקת סחוס וארתרוזיס בברך, בהם הרכיב הדלקתי הוא דומיננטי, נמצא כי אורטוקין עשוי להתאים היטב. במצבים של פגיעה בגיד עם צורך בבנייה מחדש של רקמה, כמו לאחר פציעת ספורט חדשה יחסית, PRP עשוי להיות הבחירה המתאימה יותר. דר' רשף בוחן בכל מקרה לגופו את מנגנון הפציעה, משך הכאב, תוצאות ההדמיה ומצבו הכללי של המטופל לפני שהוא ממליץ על אחת השיטות, ולעיתים אף משלב ביניהן בשלבים שונים של הטיפול.
מה אומרים המחקרים – נתונים עדכניים
מחקר השוואתי רב שנתי שבחן שמונים ושניים מקרים של ארתרוזיס בברך ופורסם בכתב העת PMC בחן את תוצאות הטיפול הארוכות טווח בשתי השיטות במעקב של חמש שנים. במקביל, מטא-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים שפורסמה בכתב העת Osteoarthritis and Cartilage בחנה מספר עבודות, ובהן מחקר שהראה כי אנטגוניסט IL-1 אוטולוגי שיפר תפקוד ותסמינים בהשוואה לפלצבו במטופלי ארתרוזיס.
עוד מחקר שצוטט באותה סקירה מצא כי סרום מועשר אוטולוגי הוא טיפול יעיל לארתרוזיס בברך. באשר לגידים, מחקר פיילוט שפורסם בכתב העת Archives of Iranian Medicine ובחן 42 מטופלים עם דלקת גיד כרונית במרפק (טניס אלבו), דיווח כי ציון הכאב הממוצע ירד מכ-7 מתוך 10 לפני הטיפול לכ-1.7 מתוך 10 כעבור שנה, ומדד התפקוד של המרפק השתפר משמעותית באותה תקופה.
יתרונות וחסרונות של כל שיטה
היתרון המרכזי של אורטוקין הוא הפעולה הממוקדת נגד דלקת כרונית, מה שהופך אותו לרלוונטי במיוחד למטופלים עם ארתרוזיס פעיל. החיסרון היחסי הוא הצורך במספר הזרקות ותהליך עיבוד ממושך יותר. PRP, לעומת זאת, מתאפיין בפשטות יחסית של ההליך וזמינות רחבה יותר, אך פחות ממוקד במקרים בהם הדלקת עצמה, ולא הפגיעה המבנית, היא הגורם הדומיננטי לכאב. אף אחת מהשיטות אינה מהווה תחליף לניתוח במצבים המצריכים תיקון מבני, אך שתיהן מציעות אפשרות שמרנית איכותית לפני קבלת החלטה על התערבות כירורגית.
סיכום – איך בוחרים נכון
אורטוקין ו-PRP הן שתי שיטות ביולוגיות מבטיחות, אך הן פועלות במנגנונים שונים ומתאימות למצבים שונים. ההחלטה הנכונה מתקבלת רק לאחר אבחון מדויק על ידי רופא אורתופד מומחה, הבוחן את מקור הכאב, את מצב הסחוס והגידים ואת ההיסטוריה הרפואית של המטופל. דר' נועם רשף מלווה כל מטופל בתהליך קבלת ההחלטה ומתאים את הטיפול הביולוגי המדויק עבורו.
שאלות נפוצות
האם זריקות אורטוקין כואבות?
ההזרקה עצמה דומה בתחושתה להזרקה תוך-מפרקית רגילה, וייתכן אי נוחות קלה וזמנית באזור ההזרקה. הרופא יכול להשתמש בהרדמה מקומית להקלה נוספת.
כמה זמן לוקח לראות שיפור לאחר טיפול באורטוקין?
מטופלים רבים מדווחים על שיפור הדרגתי במהלך השבועות שלאחר סדרת ההזרקות, כאשר ההשפעה המלאה עשויה להתבטא במהלך מספר חודשים.
האם אפשר לשלב בין אורטוקין ל-PRP?
במקרים מסוימים, בהתאם לשיקול הרפואי, ניתן לשלב בין השיטות בשלבים שונים של הטיפול, בהתאם למנגנון הבעיה ולתגובת המטופל.
האם הטיפול מתאים לכל הגילאים?
הטיפול נשקל בעיקר עבור מבוגרים הסובלים מארתרוזיס או דלקת גידים כרונית, אך ההתאמה נעשית באופן פרטני על ידי הרופא המטפל.
האם יש תופעות לוואי לזריקות אורטוקין?
מכיוון שמדובר בטיפול המבוסס על דם המטופל עצמו, הסיכון לתגובה אלרגית או דחייה הוא נמוך, אך כמו בכל הזרקה קיים סיכון קטן לזיהום מקומי או נפיחות זמנית.
מקורות מידע
- Wikipedia – Autologous Conditioned Serum
- Osteoarthritis and Cartilage – Systematic review and meta-analysis of ACS in osteoarthritis
- PMC – Platelet Rich Plasma Versus Autologous Conditioned Serum in Osteoarthritis of the Knee: 5-Year Retrospective Study
- Archives of Iranian Medicine – Intratendinous Injection of ACS for Lateral Epicondylitis: A Pilot Study
- Journal of Sports Medicine (2026) – Comparing Regenerative Biologics for Chronic Rotator Cuff Tendinopathy
