מיניסקוס דיסקואידי

כללי

מניסקוס דיסקואידי הנו וריאנט אנטומי של המניסקוס. בגלל המבנה הוא מועד יותר לפגיעות. עשוי ליצור שינוי במבנה עם עצם הירך. לעיתים יגרום לקליקים ולפגיעה בתפקוד התקין של הברך. בניגוד למניסקוס הרגיל המבנה של המניסקוס הדיסקואידי אינו חצי ירח אלא כפלטה (דיסק) ומכאן שמו. התופעה קיימת בכ 1.5% מן האוכלוסיה בעולם. ישנן 3 דרגות של מניסקוס דיסקואידי כתלות בגודל הדיסק ובכיסוי של המשטח המפרקי. המניסקוס הדיסקואידי הנפוץ יותר הוא החיצוני – לטרלי. 

גורמים

עקב היותו שטוח ועבה יחסית המניסקוס הדיסקואידי מועד לפגיעות מחבלות סיבוביות פשוטות יחסית.  קרעים במניסקוס דיסקואידי עשויים להיות חבויים. לעיתים הקרע מחלק את המניסקוס ל 2 לרוחבו. כמו פיתה, ולכן נקרא לעיתים PITA BREAD TEAR. 

תסמינים

לרוב יופיע כאב באזור הסדק המפרקי הפנימי (למניסקוס המדיאלי). או במפרק החיצוני (למניסקוס הלטרלי). בחלק מהמקרים תופיע נפיחות בברך. לרוב ימצאו קליקים עם "קפיצה" של הברך במעבר מכיפוף ליישור. לעיתים הקליקים יהיו מיישור לכיפוף. ניתן להרגיש קליקים אלה במישוש הסדק המפרקי.  

אבחון

האבחון מתבסס על הבדיקה הפיזיקלית ועל מבחנים קבועים המעידים על פגיעה במניסקוס. אישור האבחון, הערכת סוג הקרע וחומרתו נעשים בבדיקת MRI של הברך. 

טיפול

מניסקוס דיסקואידי שלם אינו בעיה ואין צורך לנתחו. אם בכל זאת יש הפרעה תפקודית כמו כאבים, יש להתחיל בטיפול שמרני. גם כאשר אין קרע במניסקוס, אך עדיין יש כאבים והטיפול השמרני אינו עוזר. וגם כאשר יש קרע במניסקוס בנוסף למבנה האנטומי הדיסקואידי של המניסקוס. בשני המקרים יש צורך בהתערבות ניתוחית. הניתוח מתבסס על כריתה ארטרוסקופית של הדיסק המרכזי. תוך ניסיון להשאיר שולי מניסקוס, שיתפקדו כמניסקוס תקין. אם יש קרעים נעשים ניסיונות לתפור אותם. בחלק מהמקרים נצפה במהלך הניתוח מניסקוס פגוע מאוד. במקרים אלה אין ברירה אלא להוציאו.