שבר מאמץ בכף הרגל

שבר מאמץ – מבט כללי

שבר מאמץ הוא אחד מסוגי הפציעות השכיחים בקרב ספורטאים, אך הוא עשוי להתרחש גם בקרב אנשים שאינם עוסקים בספורט באופן מקצועי. הפציעה מתרחשת כתוצאה מעומס יתר על העצם לאורך זמן, המוביל לנזק מצטבר במבנה העצם עד להיווצרות שבר חלקי או מלא. שברי מאמץ נפוצים במיוחד בכף הרגל, שכן היא נושאת את משקל הגוף וסופגת זעזועים רבים במהלך פעילות יומיומית או ספורטיבית.

כיצד מתרחש שבר מאמץ בכף הרגל?

שבר מאמץ בכף הרגל נגרם כאשר העצם אינה מספיקה להתאושש ולשקם את עצמה מהעומסים החוזרים המופעלים עליה. גורמים כמו אימונים אינטנסיביים, שינוי פתאומי ברמת הפעילות, או שימוש בנעליים לא מתאימות, עלולים להוביל להחלשת העצם ולסיכון מוגבר לשברים. אזורי השבר השכיחים בכף הרגל כוללים את עצמות המסרק (בעיקר מסרק 2 ומסרק 5), עצם העקב ועצם  הסירה (הנביקולאר).

השפעת מבנה כף הרגל על הסיכון לשבר מאמץ

מבנה כף הרגל הוא גורם משמעותי המשפיע על הסיכון להתפתחות שבר מאמץ. אנשים עם כף רגל שטוחה (פלטפוס) או עם קשת גבוהה במיוחד נוטים לחוות חלוקה לא מאוזנת של עומסים במהלך פעילות גופנית, דבר שמגביר את הלחץ על העצמות בכף הרגל. התאמה של מדרסים מיוחדים ומעקב אצל אורתופד יכולים לסייע בשיפור היציבה ובהפחתת הסיכון לפציעות.

תסמינים של שבר מאמץ בכף הרגל 

התסמין העיקרי של שבר מאמץ בכף הרגל הוא כאב הדרגתי במקום שמחמיר בזמן פעילות גופנית. הכאב נוטה להתפשט, ולעיתים מלווה בנפיחות מקומית ורגישות למגע. עם הזמן, הכאב עלול להופיע גם בזמן מנוחה ולהשפיע על היכולת ללכת בצורה תקינה.

כיצד מאבחנים שבר מאמץ בכף הרגל?

האבחנה מתבצעת באמצעות בדיקה קלינית על ידי אורתופד, הכוללת הערכת תסמינים ונקודות רגישות בכף הרגל. לעיתים נדרשת בדיקת הדמיה כמו צילום רנטגן, MRI או מיפוי עצמות, כדי לזהות את מקום השבר והיקפו. אבחון מוקדם חיוני למניעת החמרת הפציעה והתאמת הטיפול הנכון.

טיפול בשבר מאמץ בכף הרגל

הטיפול בשבר מאמץ משתנה בהתאם לחומרת הפציעה ולמצבו הכללי של המטופל. במרבית המקרים, הטיפול שמרני וכולל:

• מנוחה: הפחתת עומסים על כף הרגל באמצעות מנוחה והימנעות מפעילות מאומצת. במקרים מסויימים ינחה האורתופד על מניעת דריכה על הרגל למספר שבועות או אפילו קיבוע זמני בגבס או מגף מיוחד. 
• עזרים אורטופדיים: שימוש במדרסים, נעליים מותאמות או מגף גבס כדי להפחית לחץ על האזור הפגוע.
• פיזיותרפיה: חיזוק שרירים תומכים ושיפור טכניקת הליכה למניעת פציעות עתידיות.
• תוספי תזונה: תוספי סידן וויטמין D עשויים לסייע בחיזוק העצמות.

במקרים חמורים, כאשר השבר אינו מתאחה בטיפול שמרני, ייתכן צורך בהתערבות כירורגית לשם קיבוע העצם.

הקשר בין שברי מאמץ ותזונה

תזונה מאוזנת היא חלק בלתי נפרד ממניעת שברי מאמץ. מחסור בסידן, ויטמין D וחלבונים עלול להחליש את העצמות ולהפוך אותן פגיעות יותר. שילוב מזונות עשירים ברכיבים אלו, כמו מוצרי חלב, דגים, אגוזים וקטניות, יכול לתרום לחיזוק העצם והאצת תהליך ההתאוששות במקרים של שבר מאמץ.

שיקום וחזרה לפעילות

תהליך השיקום כולל תרגול הדרגתי של פעילויות גופניות, תוך התמקדות בהפחתת עומסים על כף הרגל. במהלך השיקום, חשוב להקפיד על מעקב רפואי, חיזוק הגוף כולו ושיפור המודעות לתנועות ויציבה.

מניעת שברי מאמץ בכף הרגל

שמירה על אורח חיים נכון היא הדרך היעילה ביותר למנוע שברי מאמץ. הקפידו על:

• עלייה הדרגתית ברמת הפעילות הגופנית.
• שימוש בנעליים מתאימות ובמדרסים במקרה הצורך.
• שמירה על תזונה עשירה בסידן ובויטמין D.
• הקפדה על טכניקת ריצה נכונה ופעילות מגוונת לחיזוק הגוף.

למה לבחור בד"ר נועם רשף?

ד"ר נועם רשף, מומחה ברפואת ספורט ואורתופד מנתח, מלווה מטופלים עם שברי מאמץ משלב האבחון ועד לחזרה לפעילות מלאה. עם ניסיון רב בטיפול בספורטאים ובמטופלים שאינם עוסקים בספורט באופן מקצועי, ד"ר רשף מביא עמו ידע קליני מתקדם ושירות אישי. במרכז ספורתאג שהקים, תוכלו לקבל מענה כולל ומקיף, עם דגש על שיקום וחזרה לאורח חיים בריא במהירות ובמקצועיות.

אם אתם חווים כאב בלתי מוסבר בכף הרגל, פנו לד"ר נועם רשף – כי בריאות הרגליים שלכם חשובה לנו!