שינויים ארטרוטיים בברך, המוכרים גם כדלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס), הם הרבה יותר מ"שחיקת סחוס" פשוטה. זהו מצב רפואי מורכב המשפיע על המפרק כולו – הסחוס, העצם, הקפסולה, המניסקוסים והרצועות. התסמינים המרכזיים כוללים כאב (במיוחד בתחילת תנועה ולאחר מאמץ), נוקשות בוקר, נפיחות והגבלה בטווח התנועה.
האבחון מתבסס על שילוב של תלונות המטופל, בדיקה גופנית מקיפה ובדיקות הדמיה (לרוב צילום רנטגן). חשוב להדגיש: הטיפול אינו אחיד. הוא מותאם אישית למטופל, לחומרת המחלה ולרמת הפעילות שלו. הטיפול נע על ספקטרום רחב, החל מניהול שמרני (פיזיותרפיה, הפחתת משקל) וטיפולים ביולוגיים, דרך פעולות ארטרוסקופיות לטיפול בבעיות נלוות, ועד לניתוחים משמרי מפרק והחלפת מפרק מלאה.
הבנה מעמיקה: מהי דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס)?
כדי להבין את אפשרויות הטיפול, חיוני להבין תחילה מה באמת קורה בתוך הברך. התפיסה הישנה דיברה על "בלאי" מכאני, כמו צמיג שנשחק. כיום, אנו מבינים שזהו תהליך ביולוגי-דלקתי פעיל המשבש את האיזון העדין של בנייה ופירוק במפרק.
הסחוס המפרקי
הסחוס (קרטילג') הוא הרקמה הלבנה, החלקה והגמישה המצפה את קצוות העצמות. תפקידו לאפשר תנועה חלקה כמעט ללא חיכוך ולשמש כבולם זעזועים. באוסטאוארתריטיס, הסחוס מאבד מגמישותו, הופך מחוספס, נסדק ובסופו של דבר נשחק ומתדלדל, עד למצב של "עצם בעצם" (Bone on Bone).
העצם שמתחת לסחוס
העצם (Subchondral bone) מגיבה לעומס המוגבר. היא מתעבה (סקלרוזיס), נוצרים בה חללים קטנים (ציסטות), ובשולי המפרק צומחים זיזי עצם חדשים הנקראים "אוסטאופיטים". זיזים אלו הם ניסיון של הגוף "לייצב" את המפרק, אך הם עלולים לגרום לכאב ולהגביל את התנועה.
הקרום הסינוביאלי
במקרים רבים, הקרום המצפה את המפרק (סינוביה) הופך דלקתי (סינוביטיס). הוא מייצר עודף נוזל מפרקי (מה שגורם לנפיחות) ומשחרר חומרים כימיים המאיצים את פירוק הסחוס ומגרים את קצות העצבים, וגורמים לכאב.
המניסקוסים והרצועות
במפרק ארטרוטי, גם המניסקוסים עוברים תהליך ניווני, הופכים פריכים ונוטים להיקרע (קרע דגנרטיבי). הרצועות עלולות להתעבות ולאבד מגמישותן, מה שתורם לתחושת חוסר יציבות.
גורמי הסיכון: למה זה קורה לי?
אוסטאוארתריטיס נגרמת משילוב של גורמים, ולא תמיד ניתן להצביע על סיבה אחת.
- גיל: השכיחות עולה באופן טבעי עם הגיל.
- גנטיקה: ישנו מרכיב תורשתי ברור בנטייה לפתח את המחלה.
- עודף משקל: זהו אחד הגורמים המשמעותיים ביותר. כל קילוגרם עודף מעמיס פי 4-6 על הברכיים בהליכה ובריצה, ומאיץ את שחיקת הסחוס.
- פציעות ספורט קודמות: זהו גורם קריטי, במיוחד עבור ספורטאים. קרע ברצועה הצולבת (ACL) או קרע מניסקוס בעבר, גם אם טופלו ניתוחית, משנים את הביומכניקה של הברך ומעלים דרמטית את הסיכון לפתח שינויים ארטרוטיים בברך בגיל צעיר יחסית (Post-Traumatic Arthritis).
- עומס יתר ועבודה פיזית: עבודה הכוללת כריעות מרובות, הרמת משאות כבדים או ענפי ספורט עם אימפקט גבוה עלולים להאיץ את התהליך.
- מבנה אנטומי: חוסר יישור של הגפה (רגלי O או X) גורם לחלוקת עומסים לא שווה במפרק.
אבחון מדויק: איך יודעים שזה זה?
אבחון נכון הוא הבסיס לטיפול מוצלח. הוא מתחיל תמיד בהקשבה למטופל.
הסיפור הקליני (אנמנזה)
נשאל אתכם על אופי הכאב (מתי הוא מופיע?), האם יש נוקשות בבוקר (ולכמה זמן?), האם הברך מתנפחת, האם יש תחושת "נעילה" או "בריחה" של הברך, וכיצד הכאב משפיע על התפקוד היומיומי שלכם.
הבדיקה הגופנית
בבדיקה, האורתופד יעריך את טווחי התנועה, יבדוק רגישות בקו המפרק, יאתר נפיחות או נוזלים, יעריך את יציבות הרצועות ויבחן את צורת ההליכה וציר הרגליים.
הדמיה: מה רואים בצילום?
- צילום רנטגן: זוהי בדיקת הבחירה הראשונית. בצילום בעמידה (הנושאת משקל) ניתן להעריך במדויק את מידת היצרות המרווח המפרקי (המדד העיקרי לשחיקת סחוס), לזהות אוסטאופיטים (זיזי עצם) ושינויים מבניים בעצם. במקרים רבים, צילום הוא בדיקת הבחירה לאבחנה של אוסטאוארטריטיס.
- MRI: בדיקה זו אינה נחוצה תמיד לאבחון אוסטאוארתריטיס, אך היא חיונית כאשר יש חשד לבעיות נלוות כמו קרע מניסקוס הגורם לנעילות, פגיעה ברצועות, או בצקת לשד עצם (Bone Marrow Edema) שיכולה להעיד על מקור הכאב.
נקודת מבט מקצועית: האם חומרת הצילום קובעת את הטיפול?
לא בהכרח. זוהי נקודה קריטית. מטופלים רבים מגיעים מבוהלים עם צילום המראה שחיקה "דרגה 4", אך מתפקדים מצוין עם כאב קל. מנגד, ישנם מטופלים עם צילומים כמעט תקינים הסובלים מכאבים עזים. אנו מטפלים במטופל, לא בצילום. ההחלטה על טיפול מתקבלת לפי רמת הכאב, מידת ההגבלה בתפקוד, והציפיות של המטופל.
ספקטרום הטיפול בשינויים ארטרוטיים בברך
מטרת הטיפול היא לשפר את איכות החיים על ידי הפחתת כאב, שיפור התפקוד, ובמקרים מסוימים, האטה של התקדמות המחלה.
קו ראשון: טיפול שמרני ושינוי אורח חיים
זהו הבסיס לכל תוכנית טיפולית.
- פיזיותרפיה וחיזוק שרירים: השרירים סביב הברך (במיוחד הארבע-ראשי וההמסטרינג) הם "בולמי הזעזועים" הטבעיים של המפרק. חיזוקם מפחית עומס מהסחוס הפגוע ומייצב את הברך.
- הפחתת משקל: כאמור, זהו הטיפול היעיל ביותר לטווח ארוך. ירידה של 5%-10% במשקל הגוף יכולה להביא להפחתה דרמטית בכאב.
- פעילות גופנית מותאמת: יש להימנע מאימפקט גבוה (כמו ריצה על משטחים קשים), אך פעילות כמו שחייה, אופניים והליכה חיונית לשמירה על טווחי תנועה ולהזנת הסחוס.
- תרופות נוגדות דלקת (NSAIDs): תרופות כמו איבופרופן או ארקוקסיה יכולות לסייע בהפחתת דלקת וכאב, במיוחד בתקופות התלקחות.
קו שני: טיפולים תוך-מפרקיים (זריקות)
כאשר הטיפול השמרני אינו מספיק, ניתן לשקול הזרקות ישירות לברך.
- סטרואידים (קורטיזון): זריקה זו היא נוגדת דלקת עוצמתית. היא מספקת הקלה מהירה ויעילה בכאב ובנפיחות, אך השפעתה זמנית (מספר שבועות עד מספר חודשים). היא אינה מרפאת את הרקמה ואינה מומלצת בתדירות גבוהה.
- חומצה היאלורונית: חומר זה, המכונה "סיכה למפרק", הוא מרכיב טבעי בנוזל המפרקי. הזרקתו משפרת את צמיגות הנוזל, מסייעת בבלימת זעזועים, ועשויה להפחית כאב לטווח של מספר חודשים.
- טיפולים ביולוגיים ( למשל PRP): הזרקת פלזמה עשירת טסיות (PRP) היא טיפול מתקדם. טסיות הדם מכילות פקטורי גדילה (Growth Factors) רבים. הזרקתם בריכוז גבוה למפרק נועדה לעודד תהליכי ריפוי טבעיים ולהפחית את התהליך הדלקתי. טיפול זה מראה תוצאות מבטיחות, במיוחד בשלבים המוקדמים-בינוניים של המחלה. ישנם טיפולים ביולוגים נוספים המבוצעים בספורתאג למשל אורתוקין או הזרקת תאי גזע.
קו שלישי: התערבות כירורגית
כאשר איכות החיים נפגעת משמעותית והטיפולים האחרים כשלו, נשקול פתרון ניתוחי.
1. ארטרוסקופיה (Arthroscopy): חשוב לדייק: ארטרוסקופיה (הכנסת מצלמה וכלים זעירים) אינה טיפול לאוסטאוארתריטיס עצמה. "שטיפת ברך" או "ניקוי סחוס" הוכחו כלא יעילים לטיפול בכאב הנובע משחיקה.
- מתי כן? ארטרוסקופיה היא כלי מצוין כאשר השינויים ארטרוטיים בברך מלווים בבעיה מכאנית ספציפית:
- קרע מניסקוס: אם חתיכת מניסקוס קרועה נתפסת וגורמת ל"נעילות" או "קליקים" כואבים, הסרה ארטרוסקופית של החלק הקרוע יכולה להקל מאוד.
- גופים חופשיים: הסרת שברי סחוס או עצם המשוטטים במפרק וגורמים לנעילות.
2. אוסטאוטומיה (Osteotomy – ניתוח לשינוי ציר): זהו ניתוח "משמר מפרק" המיועד למטופלים צעירים ופעילים יחסית, הסובלים משחיקה במדור אחד בלבד של הברך (למשל, רק בחלק הפנימי) כתוצאה ממבנה רגלי O. בניתוח זה "חותכים" את העצם (לרוב השוק) ומשנים את הזווית שלה כדי להעביר את העומס מהאזור השחוק לאזור הבריא של המפרק. זהו ניתוח מצוין שיכול לדחות החלפת מפרק בשנים רבות.
3. החלפת מפרק (חלקית או מלאה): זהו הפתרון היעיל ביותר לשחיקה מתקדמת (דרגה 4) עם כאבים עזים והגבלה תפקודית קשה.
- החלפה חלקית (UKR): אם השחיקה מוגבלת למדור אחד בלבד, ניתן להחליף רק את אותו מדור. זהו ניתוח קטן יותר, עם שיקום מהיר יותר ותחושה "טבעית" יותר של הברך.
- החלפה מלאה (TKR): כאשר השחיקה מפושטת, מחליפים את כל משטחי המפרק (בירך, בשוק, ולעיתים בפיקה) במשתלים מלאכותיים. זהו אחד הניתוחים המוצלחים ביותר ברפואה המודרנית, עם אחוזי הצלחה גבוהים מאוד בשיפור איכות החיים והפחתת כאב.
שאלות ותשובות נפוצות
שאלה: האם אבחון של אוסטאוארתריטיס אומר שאני חייב להפסיק ספורט? תשובה: חד משמעית לא. ההפך הוא הנכון. הפסקת תנועה מחלישה את השרירים ומחמירה את המצב. יש צורך ב"ניהול עומסים" – מעבר לפעילות עם אימפקט נמוך (אופניים, שחייה, קרוס-טריינר) וחיזוק שרירים ממוקד. פעילות גופנית היא תרופה.
שאלה: האם תוספי תזונה (כורכום, גלוקוזאמין) עוזרים? תשובה: המחקר המדעי בנושא זה חלוק. לחלק מהמטופלים תוספים אלו מקלים על הכאב (לעיתים בשל אפקט פלצבו), אך הם אינם בונים סחוס מחדש. מכיוון שתופעות הלוואי נדירות, לרוב אין מניעה לנסותם, אך אין לצפות מהם למהפך.
שאלה: האם אני "צעיר מדי" להחלפת מפרק? תשובה: בעבר, נמנענו מהחלפות מפרקים בצעירים בשל חשש משחיקת המשתל. כיום, המשתלים המודרניים עמידים ביותר (20-30 שנה ויותר). הגיל הכרונולוגי פחות חשוב מהגיל התפקודי. אם מטופל בן 50 אינו יכול ללכת, לשחק עם ילדיו או לעבוד בגלל כאב, והוא מיצה טיפולים שמרניים – הוא מועמד מצוין לניתוח שיחזיר לו את איכות החיים.
סיכום: לנהל את המחלה, לא לתת לה לנהל אותך
שינויים ארטרוטיים בברך הם מצב כרוני, אך בהחלט ניתן לניהול. המפתח הוא אבחון מדויק והבנה שאין "טיפול קסם" אחד, אלא סל של פתרונות. החל משינוי באורח החיים ופיזיותרפיה, דרך טיפולים ביולוגיים חדשניים ועד לניתוחים משמרי מפרק או החלפות מפרקים – הרפואה האורתופדית המודרנית מציעה פתרונות מצוינים בכל שלב של המחלה.
אם אתם סובלים מכאבי ברכיים, נוקשות או הגבלה בתנועה, אל תישארו עם הכאב. כאורתופד מנתח המומחה בפציעות ספורט וארטרוסקופיות, אני מזמין אתכם לפגישת ייעץ מקיפה. יחד נאבחן במדויק את מקור הבעיה, נבין את הצרכים התפקודיים שלכם, ונתאים לכם תוכנית טיפול אישית ומדויקת שתחזיר אתכם לתנועה.
צרו קשר עוד היום לקביעת תור במרפאתו של ד"ר נועם רשף ונמצא את הדרך הטובה ביותר עבור הברך שלכם.
