כללי
פריקת המפרק האקרומיו-קלאביקולרי נובעת לרוב מחבלה ישירה בכתף. החלק העליון של הכתף מורכב ממפרק בין עצם הבריח לאקרומיון. האקרומיון הוא "גג" הכתף. המפרק מורכב מדיסק, כמו בין חוליות עמוד השדרה וקופסית. מפרק הדיסק מתחיל להתנוון לרוב סביב גיל 40. את עצם הבריח מייצבות שתי רצועות נוספות. רצועות אלו מחוברות לזיז עצם נוסף הנקרא קורקואיד – מקור הציפור.
גורמים
פריקת המפרק האקרומיו-קלאביקולרי נובעת מחבלה בכתף. לרוב חבלה ישירה לכתף. לכן פגיעות במפרק זה נפוצות אצל רוכבי אופנים ואצל שחקני כדורגל. שחקנים אלה חווים נפילות באנרגיה גבוהה יחסית.
תסמינים
המטופל יחוש כאבים בכתף בכלל – ובאזור עצם הבריח בפרט. לעיתים תהיה בליטה של עצם מתחת לעור. לעיתים יהיה עיוות של מבנה הכתף. יהיה קושי בהפעלת הכתף – בעיקר להביא את היד מעבר לקו מרכז הגוף – אדוקציה.
אבחון
אבחון הפגיעה הוא קליני. צילום רנטגן השוואתי של שתי הכתפיים משלים את האבחנה. במקרים מורכבים יותר יש צורך בבדיקת CT או MRI כתף.
טיפול
ישנן 6 דרגות של פריקת מפרק ACJ:
- דרגה 1 ודרגה 2 מטופלות שמרנית. במנוחה, מתלה כתף ופיזיותרפיה.
- דרגה 3 מטופלת לרוב שמרנית. ברם כאשר מדובר בספורטאי עילית ובעובדים בעבודה פיזית יבוצע לרוב ניתוח. במהלך הניתוח ישוחזר המפרק ויבוצע קיבוע לקורקואיד. או שיבוצע שחזור של הרצועות הפגועות על ידי שתל גיד.
- דרגות 4-6 מטופלות ניתוחית במהירות האפשרית. במידה שהתיקון הניתוחי נעשה מאוחר מ 6 שבועות ממועד הפגיעה, יהיה צורך בניתוח לשחזור הרצועות וקיצור של החלק המפרקי של עצם הבריח שהיה מחוץ למפרק תקופה ארוכה מהרצוי.