כללי
שבר הומרוס פרוקסימאלי בראש הזרוע. החלק העיקרי של מפרק הכתף מורכב מהמפרק בין ראש הזרוע – הומרוס והגלנואיד. במפרק זה ישנה התנועה הרבה ביותר. שבר הומרוס פרוקסימאלי ראש הזרוע יכול להיות חוץ מפרקי אך יכול להיות גם תוך מפרקי. במקרים אלה חשוב להחזיר את העמדה האנטומית כדי לאפשר סיכוי ריפוי גבוה והחזרה לתפקוד.
גורמים
שברים אלה נגרמים מחבלה ישירה או עקיפה לכתף. בצעירים יש צורך באנרגיה גבוהה יחסית לגרימת השבר. מאידך – שבר הומרוס פרוקסימאלי בראש הזרוע, נפוץ מאוד באנשים מבוגרים. אצל נשים מעל גיל 55 לערך וגברים מעל גיל 60 נחשב השבר כאחד השברים המאפיינים אוסטאופורוזיס – בריחת סידן – גם אם עד השבר לא היתה אבחנה כזו.
תסמינים
נפיחות שטף דם וכאבים סביב הכתף. ישנה הגבלה בהנעת הכתף. לעיתים תהיה רדימות או חולשה סביב הכתף. אז יש לחשוד בפגיעה עצבית נלווית.
אבחון
צילום רנטגן הוא הבדיקה הראשונה. לרוב יהיה צורך ב CT של הכתף, להבנת מבנה השבר והערכת איכות העצם לקביעת הטיפול .
טיפול
במקרים הבאים יטופלו באופן שמרני במתלה ל 6 שבועות ולאחר מכן בפיזיותרפיה:
- שברים ללא תזוזה או בתזוזה מעטה
- שברים מורכבים במטופלים מבוגרים מאוד ברמת תפקוד נמוכה
במטופלים צעירים בשברים עם תזוזה – יש צורך בשחזור ניתוחי וקיבוע פנימי לרוב בעזרת פלטה או מסמר.
במטופלים מבוגרים יותר עם שברים מרוסקים או איכות עצם ירודה – הטיפול הנו החלפה של חצי מפרק הכתף – החלק של ראש הזרוע השבור. בשנים האחרונות ישנה מגמה לטיפול בשברים אלה (במטופלים מעל גיל 65) בהחלפה מלאה "הפוכה" של מפרק הכתף בתוצאות מצויינות.