באחת מהקבוצות בפייסבוק בהן אני חבר, עלתה שאלה לגבי הטיפול בשברי מאמץ בעצמות המסרק בכף הרגל. החלטתי שכדאי להרחיב מעט על הנושא , המעניין מאוד ספורטאים בכלל ורצים בפרט, ויכול לסייע בהבנת המצב ומניעה של פציעות אלה, שנחשבות מתסכלות מאוד.
"עצם" העניין:
העצמות בגופנו הם אברים חיים, למרות שהן לא נראות כך. הגלילים הלבנים הנוקשים, נושאים את משקל הגוף ואברי הגוף השונים. העצמות נמצאות בתהליך קבוע של בניה והריסה. התאים ההורסים נקראים אוסטאוקלסטים, והבונים נקראים אוסטאובלסטים. כל פעם שאנחנו יוצאים לריצה, מופעל עומס אדיר על הגוף ועל העצמות בפרט. העצם נפגמת בצורה מיקרוסקופית במקומות שונים. את הנזק הזה מפרקים האוסטאוקלסטים. האוסטאובלסטים בונים את האזורים הפגועים – כפי שהיו – ומעט יותר. עיקרון זה – של תגובה להרס בבניה מעט עודפת הוא עיקרון פיזיולוגי בסיסי ונכון גם בשרירים. התהליך של תיקון העצם, פירוק ובניה, נתון לבקרה הורמונלית עדינה ומדוייקת מאוד. חלקה הגדול מתרחש כאשר אנחנו ישנים. בשלב זה מופרש הורמון הגדילה והורמונים נוספים שאחראים על התיקון (גם בשרירים כמובן).
אז מה זה שבר מאמץ בעצמות המסרק?
בשלב בו הגוף מתאמץ, מופר האיזון העדין בין הפירוק לבניה. כלומר – תהליך הפירוק לא משתנה אך תהליך הבניה מואט. כתוצאה מכך, אין תיקון מספק להרס שנגרם בעצמות המסרק והעצם הופכת חלשה יותר. לא מדובר על חולשה קטסטורופלית אלא שינויים מיקרוסקופיים שהולכים ומצטברים לאט. אם לא נשים לב לסימנים הקלינים – הנזק בעצם מכונה שברי מאמץ בעצמות המסרק. השברים הקטנים יכולים להצטבר עד לכדי שבר מלא.
איך מונעים שברי מאמץ בעצמות המסרק?
ישנם מספר הסברים להתרחשות שבר מאמץ בעצמות המסרק:
- העדר מנוחה מספקת ושעות שינה היא הגורם הראשון.
- עליה פתאומית בתכנית האימונים או ברמת המאמצים שהאדם מבצע. חסר תהליך הסתגלות מסודר לעומס וסרגל אימונים לא מספיק מתוכנן, היא הגורם השני.
- גורם נוסף הוא תזונה לקויה והפרעות אכילה, העשויות לפגוע בספיגת סידן וזרחן ובתפקוד מנגנוני בניית העצם.
- ישנן תרופות שונות העשויות לפגוע בפעילות התקינה של תאי העצם.
- קיימות מחלות שפוגעות בתהליך הבניה ותיקון העצם בצורה תקינה.
- אצל נשים קיים המושג "הטריאדה של האתלטית" – עצירת מחזור, הפרעות אכילה ופגיעה במסת העצם.
כל אלו מהווים גורמי סיכון משמעותיים לשברי מאמץ וסביר שניתן להימנע מהם. גורמים נוספים אך מוכחים פחות הם מבנה אנטומי פתולוגי של הרגליים. או הבדל באורך הרגליים ושימוש בנעליים לא מתאימות.
איפה זה נפוץ:
למעשה כל עצם בפלג הגוף התחתון חשופה לסבול משברי מאמץ. הנפוצות ביותר הן שברי מאמץ בעצמות השוקיים. עצמות המסרק בכף הרגל – בעיקר השניה (ארוכה יותר). עצמות האגן – רמוס פוביס. אזור צוואר הירך נפוץ פחות אך מסוכן יותר. הערה מעניינת היא שיש 3 בעלי חיים בטבע שעשויים לסבול משברי מאמץ – האדם, סוסי מרוץ וכלבי מרוץ. סתם שתדעו.
מהם הסימנים לשברי מאמץ בעצם המסרק?
ההתפתחות של כאב כתוצאה משבר מאמץ בעצם המסרק היא הדרגתית. בתחילה הכאב מופיע בסוף המאמץ בלבד וחולף לאחר מספר שעות מנוחה. עם ההחמרה הכאב מופיע מוקדם יותר באימון. חולף מאוחר יותר. מופיע כאב במישוש האזור ובהדרגה הכאב מפריע לפעילות יומית ורגילה. לעיתים נדירות התלונה הראשונה היא שבר פתולוגי.
איך מאבחנים?
צילום רנטגן הוא הבדיקה הראשונה. לעיתים לא נראה בצילום שום ממצא פתולוגי. אך לעיתים רואים תגובה של העצם, שינוי מבנה ובמקרים חריגים קו שבר עדין. הבדיקה שעדיין נחשבת בדיקת הבחירה היא מיפוי עצמות SPECT. הבדיקה נחשבת אמינה מאוד אך כוללת הזרקת חומר ניגוד רדיואקטיבי. MRI תופסת את מקומה של בדיקה זו ומראה בצורה טובה מאוד קווי שבר עדינים. תגובה של העצם באזור הכאב. ושינוי אות לשד העצם."
כיצד נטפל בשברי מאמץ בעצמות המסרק?
- יפול בשבר מאמץ בעצמות המסרק משתמש בשיטות שונות תלוי בסוג השבר ובמידת הקשיים הנובעים ממנו. הנה כמה מהשיטות הנפוצות:
- טיפול תרופתי – הכולל תרופות המשפרות את מסת העצם, מקדמות התאוששות ומפחיתות את הסיכון לשברים נוספים.
- פיזיותרפיה: תרגול פיזיותרפי עשוי להיות חשוב במיוחד לשחזור התנועה והעצמת השרירים סביב השבר.
- תזונה ותוספי ויטמינים: תזונה מאוזנת ותוספי ויטמינים, במיוחד ויטמין D וסידן, יכולים לסייע בחיזוק העצמות ובמניעת שברים.
- פעילות גופנית – לא עצימה ורציפה, כגון הליכה, שחייה, או תרגולי יוגה, יכולה לחזק את השרירים ואת עצמות הגוף.
- וכמובן מניעה. כפי שכבר ציינו במסגרת המאמר. אך גם לנסות להימנע מנפילות במיוחד עבור אנשים בסיכון לשברי עצמות. קל להגיד…
חשוב לשים לב שהטיפול בשברי עצמות מאמץ בעצמות המסרק דורש תמיכה מאורטופד מומחה ספורט בשילוב פיזיותרפיסט, על מנת לקבוע את הטיפול המתאים ביותר לכל מקרה ומקרה.